רומא ממוקמת במרכז איטליה, באזור המכונה לציו. העיר שוכנת במישור נרחב לחופי נהר הטיבר, הזורם מצפון לדרום דרך העיר. רומא נמצאת באגן טקטוני פעיל ומורכבת מגבעות ועמקים שנוצרו מקווי השבר הגיאולוגיים באזור. הגבעות הבולטות הן פלאטינו, קפיטולינו, אסקווילינו, וימינל וג’אניקולו.
אקלים האזור הוא ים תיכוני עם קיצים חמים ויבשים וחורפים גשומים ומתונים. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא כ-25 מעלות צלזיוס ובחורף כ-10 מעלות צלזיוס. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על כ-750 מ”מ.
אוכלוסיה: חבל לציו שבו נמצאת רומא הוא האזור המאוכלס ביותר באיטליה, עם כ-6 מיליון תושבים. מלבד רומא, הערים הגדולות באזור הן לטינה, פרוסינונה, טיבולי וויטרבו. הנוף בלציו הוא בעיקר גבעות נמוכות, הוא הררי רק בחלק המזרחי סמוך להרי האפנינים. החוף מאופיין בשפלות ובביצות לחופי הים הטירני.
הכלכלה בלציו מגוונת וכוללת חקלאות, תעשייה, מסחר ותיירות. הגידולים החקלאיים המרכזיים הם זיתים, ענבים, חיטה, שעורה, תפוחי אדמה, עגבניות ופירות הדר. ישנן תעשיות מזון, מתכת, מכונות וכימיקלים, בעיקר באזור רומא. התיירות מתבססת על האתרים ההיסטוריים והתרבותיים הרבים באזור.
מבחינה גיאולוגית, לציו בנויה מסלעי משקע רכים מתקופות שונות, בעיקר גיר, חוואר וחרסית. בעמקים הצטברו שכבות עבות של סחף נהרי ואגמי. בהרים נחשפים סלעי גיר ודולומיט קשים יותר.
האזור מועד לרעידות אדמה בשל קרבתו לקווי שבר גאולוגיים (faults) והיותו באגן טקטוני פעיל. במהלך ההיסטוריה אירעו באזור רעידות אדמה הרסניות, כמו זו שהחריבה את העיר אבולי ב-1349. גם כיום יש פעילות סייסמית מתמשכת נמוכה.
מבחינה הידרולוגית, הנהר הראשי הוא הטיבר הזורם מצפון לדרום דרך רומא. יובליו הם האניינה ממזרח והפגליו ממערב. בעבר הציף הטיבר לעיתים את רומא אך כיום הוא מוסדר בסכרים ודרכי ניקוז. בנוסף ישנם נחלים קטנים רבים הזורמים מההרים אל הים.
הצומח והחי: בעבר היה אזור לציו מכוסה ביערות אלון, אשור וערער, אך כיום נותרו רק שרידים מהם. הצמחייה כוללת בעיקר צמחיית בתה ים תיכונית עם ריכוז גבוה של אלת המסטיק, ארזים, אורנים ועצי זית. בעלי החיים האופייניים לאזור הם חזירי בר, שועלים, סמורים, נמיות ומכרסמים שונים.